No products in the cart.

No products in the cart.

No products in the cart.

אוסטרליה יה אללה

נפתח בעובדה: שני השירים הכי טובים של השנה עד כה מגיעים מאוסטרליה. הראשון הוא "Let It Happen" של Tame Impala והשני הוא "Pedestrian At Best" של קורטני בארנט. חוץ מהעניין הגיאוגרפי שלשמו התכנסנו, אין שום קשר בין השניים, מוזיקלי או משפחתי. למעשה, הם ההפך המוחלט. האחד הוא מלאכת מחשבת של סינתיסייזרים עשירים והפקה מוזיקלית משובחת מאת אחד המוחות המבריקים של דורנו, האחר הוא סינגל פריצה של רוקרית צעירה, עם ריף מקפיץ ורועש וליריקה משעשעת ועוקצנית. זהו ככל הנראה תמצות של כל תופעת האלטרנטיב האוסטרלי של השנים האחרונות – הגיוון. אבל נגיע לזה בהמשך.

אוסטרליה תמיד הצטיירה כארץ גדולה עם זנב (של קנגורו) אלא שבשנים האחרונות גל גבוה של להקות ניאו-פסיכדליות שוטף את היבשת ומעיד עליה כמקור זרם מרכזי בסצנת הפסייכ-רוק העולמית. נועם סטולרמן, חובב אוסטרלים ודיסטורשנים ידוע, מניח את המחט על אמצע הסצנה

נפתח בעובדה: שני השירים הכי טובים של השנה עד כה מגיעים מאוסטרליה. הראשון הוא "Let It Happen" של Tame Impala והשני הוא "Pedestrian At Best" של קורטני בארנט. חוץ מהעניין הגיאוגרפי שלשמו התכנסנו, אין שום קשר בין השניים, מוזיקלי או משפחתי. למעשה, הם ההפך המוחלט. האחד הוא מלאכת מחשבת של סינתיסייזרים עשירים והפקה מוזיקלית משובחת מאת אחד המוחות המבריקים של דורנו, האחר הוא סינגל פריצה של רוקרית צעירה, עם ריף מקפיץ ורועש וליריקה משעשעת ועוקצנית. זהו ככל הנראה תמצות של כל תופעת האלטרנטיב האוסטרלי של השנים האחרונות – הגיוון. אבל נגיע לזה בהמשך.

כבר למעלה מעשור אנחנו עדים לסצינה אלטרנטיבית גועשת שמגיעה מדאון אנדר. כמעט כולם כבר מכירים את The Vines ואת Wolfmother, בזכות סינגלים שהפכו להיטים ושיגרו אותם להצלחה בינלאומית. בערך חצי מהשירים שלהם שמעתם בסרטים, פרסומות ואיפה לא. Tame Impala, ההרכב שמאחוריו עומד הגאון קווין פארקר, הפכה תוך זמן קצר (ושני אלבומים) – מ'עוד להקת ניאו-פסיכדליה', לאחת התופעות הגדולות והחשובות של המוזיקה העולמית. האלבום השלישי שלהם, שעתיד לצאת ביולי, נחשב לאחד המדוברים-מושמעים-מצופים של השנה (לצד האלבום הקרב של רדיוהד), ולראיה – גלג'לצ טוחן אותם משל היו 'קובי קולדפליי'. גם Pond, סוג של להקה-אחות של טיים אימפאלה (שגם בה פעל לסירוגין חברנו קווין פארקר) עשתה דרך דומה במעלה ה'מיינסטרים הנישתי', עם קצת יותר אלבומים והרבה פחות חשיפה.

 

Pic Name
King Gizzard and The Lizard Wizard

מלבד מפלצות הפסטיבלים האלו, שהצליחו מעבר לים מעט יותר מאחרות, קיימות שם באוסטרליה להקות מצוינות לא פחות, חלקן ותיקות ומשתבחות עם השנים וחלקן צעירות, רעננות ותוססות.
הנה דוגמאות:
The Morning After Girls שמהווים את הסוד השמור ביותר ביבשת.
Cut/Copy כבר שנים נחשבים לאחד מהרכבי האלקטרו המגניבים בעולם.
King Gizzard and The Lizard Wizard בדרך להפוך להיות מלכי הגאראג'-פסיכדליה החדשים.
Jagwar Ma מנגנים יחד בקושי ארבע שנים וכבר כובשים מצעדי רדיו ופזמונים.

וזהו רק קצה הקנגרו. הייתם מצפים מכולם להכיר אחד את השני ולהגיע מאותו חבל ארץ, אבל זה לא המקרה. פרת', מלבורן, סידני (שזה בערך המקבילה האוסטרלית לת"א, חיפה וירושלים) הם בכל מקום. הדבר המדהים כאן הוא ה'הגיוון המוזיקלי' של האמנים. כן, נכון, באיזשהו מקום כולם כאן (שם) מפלרטטים עם הניאו-פסיכדליה בצורה זו או אחרת, אבל זה לא ה'מה'. זה ה'איך'.

לצד ריפים כבדים של גיטרות, באסים משופעי דיסטורשן ומכות תופים מחרישות, תמצאו גם סינתיסייזרים מחשמלים, מלוטרונים מחודשים ומכונות תופים עדינות. ההפקות נשמעות לואו פיי לחלוטין. חלקן היי-אנד של אודיופיליה. כולם מצליחים לשמור על סאונד ייחודי ולהיות מזוהים בעיקר עם עצמם. הורסטיליות המוזיקלית הנדירה הזו מעלימה את העובדה שמדובר בתופעה אמיתית. שמדובר בפלישה אוסטרלית מסוגננת, נטולת זהות. זה לא בריט-פופ ולא גראנג', לא פרוג ולא דארק אייטיז. אין כאן מאפיינים מוזיקליים שחלים על כל המשתתפים, סגנון לבוש תואם או אג'נדה פוליטית. רק מוזיקה טובה שמצטופפת על אותה פיסת קרקע.

Pic Name
The Living End


יתכן מאוד שההצלחה הזאת נעוצה בדמותו של לייבל מקומי אחד שריכז את כל הטוב הזה ונתן לו במה עולמית. חברת התקליטים Modular Recordings הוקמה בסוף שנות התשעים כחברת בת של EMI הענקית, במטרה לאתר ולהעניק חשיפה למוזיקה מקומית. זה עבד כבר בהחתמה הראשונה עם אלבום הבכורה של להקת הפאנק המקומית The Living End. אלבום הביכורים שלה הפך לאלבום השני המצליח ביותר בהיסטוריה של היבשת אבל מייסד הלייבל, סטיב פאבלוביץ', לא נשאר 'חייב' לאנשי הגיטרות ולא הגביל את הלייבל שלו למייצג ז'אנר כלשהו. הוא החתים במו ידיו הרכבים אלקטרוניים כמו The Avalanches ו-The Presets, והפך את הלייבל למגוון מאין כמוהו. אחד שמשמש תו תקן למוזיקה אלטרנטיבית איכותית. כיום הלייבל בבעלות משותפת של פאבלוביץ' ויוניברסל מיוזיק, שעוזרים בהפצה מעבר לים, ואפילו חתומים בו גם הרכבי אלטרנטיב מצליחים שאינם אוסטרליים, כ-Yeah, Yeah, Yeahs ו-Klaxons. ובכל זאת אי אפשר להתחמק מזה: המוזיקה המקומית מאוסטרליה היא השוס האמיתי של הלייבל ומתהווה כציר דומיננאטי במוזיקה העולמית.

Tame Impala קיים ב CD + LP (משלוח קרוב – בשבוע הבא)
קורטני בארנט קיים ב-CD
Pond קיים אצלנו ע"ג תקליט בלבד
יתר האלבומים המוזכרים במאמר קיימים עקרונית ו/או ניתנים להזמנה.

נועם סטולרמן 

 

Written by:

מנכ”ל חברת פתרונות למוזיקאים, מעביר הרצאות על זכויות יוצרים בקורס תעשיית המוסיקה. הוא החל את דרכו המוזיקלית כנגן בהרכבי האוואנגרד של סטיבן הורנשטיין בירושלים ואף ניגן איתו בניו יורק. החיבור שלו לתעשיית המוסיקה החל כשהקים את אולפן המאסטרינג וההמרות הראשון שלו בביתו בשנת 1996. שנה לאחר מכן הקים את בית הספר למוסיקה בכפר בתיה, רעננה וניהל אותו במשך שלוש שנים. מאוחר יותר הפך לראש תחום מדיה בחברת היי-טק, ולאחר מכן ניהל את מחלקת התקשורת השיווקית באקו”ם כ-17 שנים. במסגרת תפקידו היה אחראי גם על נוכחות האינטרנט של אקו”ם, מתן ייעוץ בנושאים טכנולוגיים, העברת הרצאות בבתי ספר למוסיקה ועוד. לאחרונה כיהן לתקופה של כ-4 שנים כיו”ר צוות מומחי התקשורת של ה- CISAC, ארגון הגג העולמי של זכויות היוצרים הממוקם בפריז. בימים אלה מתפקד כמנכ”ל ‘Nightshift’, חברה המספקת פתרונות טקטיים למוזיקאים, ניהול אמנים, פיתוחים טכנולוגיים מוזיקליים וניהול פרויקט ‘בית היוצר’ בנמל תל אביב. יניב מאמין שהכל מתחיל ונגמר בנחישות, ולא מהסוג הבריא, אלא אובססיה חסרת פשרות למוזיקה שלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.