No products in the cart.

No products in the cart.

No products in the cart.

פרידה מהאלמוני המפורסם ביותר בעולם

איך כותבים הספד למישהו שלא מכירים? כריס קורנל הרי לא היה חבר שלי (כנראה גם לא שלכם, אבל אם כן, מתנצל ושולח את תנחומיי), ולא החלפתי איתו מילה, למרות שראיתי אותו שר ומנגן 11 פעמים במהלך חייו הקצרים שנגדעו באופן פתאומי ובנסיבות טרגיות שעות ספורות לאחר הופעה שהפכה בין לילה להיסטורית.
הרשת מלאה בהספדים של חבריו, של מוזיקאים אחרים ושל אנשים בהם נגע עם קולו היפהפה ושיריו המיוחדים, אז מה יש לי להוסיף?

 

רק את התודה הכנה שלי על 25 שנים שהתחילו עם מופע החימום לגאנז אנד רוזס ששודר בערוץ 2. רבע מאה בה הפכתי מילד לאבא, טיילתי ברחבי העולם, נכשלתי בכמה דברים, הצלחתי באחרים, וגיליתי, כפי שג'ורג' האריסון וחכמים מהודו ומירושלים אמרו, שהכול חולף. בכל השנים הללו ליווה אותי האיש המוכשר, הגבוה והנאה, ששר לבד או עם עוד קבוצה של אנשים מוכשרים לא פחות, על אהבה ואכזבה, חופש וכלובים, החיים, המוות וה(סופר)לא נודע. אי אפשר להגיד שהקריירה שלו הייתה נטולת כישלונות, אך מכולם הוא יצא, ובדרך כלל הדבר הבא שניסה היה מוצלח ביותר.

 

המוזיקה שלו ליוותה אותי במסעות, בתקופות היפות, בתקופות לא פשוטות, בהתאהבויות, בהתרסקויות ובהתמודדות עם אושר ועם אובדן. רוב השירים שלמדתי לשיר ולנגן היו שלו ואמנם אני מרחק שנות אור ממנו, אך משהו מרגיש נכון כשאני מרים גיטרה ופורט את האקורדים הייחודים שלו.

אמנם לא דיברנו אף פעם, אבל אחרי כל כך הרבה שנים, מסעות ורגשות, אפשר לומר שהיה לו חלק די גדול בחיי. בשבילי הוא היה חבר שאף פעם לא פגשתי, או קרוב רחוק שאני מחבב מאוד, ותמיד כיף לשמוע עליו או אותו.

אני זוכר את ההופעה הראשונה בה ראיתי אותו, ביחד עם אודיוסלייב ב-2003, לא היו לי ציפיות גבוהות, אך עם כל שיר משהו בו נפתח והתחמם, עד שהצליח לשיר כמו הזמיר שהיה. באותה תקופה איחוד של סאונדגארדן היה רק חלום רחוק, אך גם הוא התגשם לפני כמה שנים וגם הוא היה הרבה יותר טוב ממה שציפיתי. במקום לנסות לקלוע לטעמם של מאזיני היוטיוב והגלגל"צים העולמיים, הלהקה הוציאה אלבום שממשיך את הדיסקוגרפיה בדיוק היכן שנקטעה 17 שנים קודם לכן, וההופעות ברחבי העולם הוכיחו שגם בגיל חמישים כמעט, הוא עדיין שאג כמו אריה צעיר עם מנעד של ארבע אוקטבות.

הקהל הישראלי התלהב ממנו, וכנראה שגם הוא התלהב מאיתנו לפי כמות הפעמים שחזר לכאן. מכולן, הופעת הסולו בהיכל נוקיה הייתה מרגשת במיוחד. בן אדם שר לבד עם גיטרה על במה במיני אצטדיון זה לא משהו שקורה כל יום. עכשיו ההופעה מקבלת מימד מרגש עוד יותר.

אף פעם לא התכוונתי לכתוב את המלים האלו בשבילך, שר על חברו אנדי ווד, ומעכשיו ולנצח אפשר יהיה לומר את אותן מילים עליו. אולי הוא לא זכה להזדקן, אך כמות האהבה והכבוד שלהן זכה בימים האחרונים מוכיחה את העושר של המורשת אותה הותיר מאחוריו.
תודה לך חבר שאף פעם לא פגשתי.
בחלומות, עד מותי, אתה תנדוד, חי בלא נודע הגדול.

רועי ברגר 

Written by:

מנכ”ל חברת פתרונות למוזיקאים, מעביר הרצאות על זכויות יוצרים בקורס תעשיית המוסיקה. הוא החל את דרכו המוזיקלית כנגן בהרכבי האוואנגרד של סטיבן הורנשטיין בירושלים ואף ניגן איתו בניו יורק. החיבור שלו לתעשיית המוסיקה החל כשהקים את אולפן המאסטרינג וההמרות הראשון שלו בביתו בשנת 1996. שנה לאחר מכן הקים את בית הספר למוסיקה בכפר בתיה, רעננה וניהל אותו במשך שלוש שנים. מאוחר יותר הפך לראש תחום מדיה בחברת היי-טק, ולאחר מכן ניהל את מחלקת התקשורת השיווקית באקו”ם כ-17 שנים. במסגרת תפקידו היה אחראי גם על נוכחות האינטרנט של אקו”ם, מתן ייעוץ בנושאים טכנולוגיים, העברת הרצאות בבתי ספר למוסיקה ועוד. לאחרונה כיהן לתקופה של כ-4 שנים כיו”ר צוות מומחי התקשורת של ה- CISAC, ארגון הגג העולמי של זכויות היוצרים הממוקם בפריז. בימים אלה מתפקד כמנכ”ל ‘Nightshift’, חברה המספקת פתרונות טקטיים למוזיקאים, ניהול אמנים, פיתוחים טכנולוגיים מוזיקליים וניהול פרויקט ‘בית היוצר’ בנמל תל אביב. יניב מאמין שהכל מתחיל ונגמר בנחישות, ולא מהסוג הבריא, אלא אובססיה חסרת פשרות למוזיקה שלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.