No products in the cart.

No products in the cart.

No products in the cart.

נשימתו של אלוהים

משהו גרם לי לחזור למוזיקה של סקוט ווקר עוד לפני הידיעה על מותו. זה התחיל כחודש לפני כן, עם מותו בטרם עת של מארק הוליס, הסולן של להקת Talk Talk. נזכרתי באלה שהפכו לאלילי פופ אבל החליטו להתרחק מאור הזרקורים. הוליס, ווקר, דייויד סילביאן (החי) – שלושתם בעלי קול יוצא דופן ומראה חיצוני מהמם שהחליטו לוותר על סגידת ההמונים ולהפוך לחביבי שוחרי השוליים. שלושתם הפכו מתבודדים, התרחקו מעין הציבור וקצב הוצאת האלבומים שלהם הלך ודעך עם השנים. "כך אתה נעלם", שר ווקר בשיר הפותח את האלבום Climate of Hunter מ-1984 – היחיד שהוציא בשנות השמונים.

סקוט ווקר, ששמו המקורי היה סקוט אנגל, החל להקליט כבר בגיל צעיר אבל את הפריצה קדימה עשה כחלק מה-Walker Brothers, שלושה בחורים אמריקאים מקליפורניה שהקימו יחד את אחת מ"להקות הבנים" הראשונות של עולם הפופ. בתחילה היה אמור ווקר להיות הבאסיסט, בסופו של דבר הפך לאחד משני הזמרים הבולטים בהרכב.

Walker Brothers זכו להצלחה מסחררת בעיקר בבריטניה של השנים 1965-1967. השיזוף והשיער הגולש היוו "שיפור ניכר" ביחס לרוב הצעירים בממלכה, וביצועיהם לשירים מרגשים כמו The Sun Ain’t Gonna Shine Anymore של פרנקי ואלי ו-Make It Easy on Yourself של ברט בכרך (בוצע במקור על ידי ג'רי באטלר), הגיעו למקום הראשון במצעד הבריטי. שירתם הושפעה המצד Righteous Brothers (ששרו את You’ve Lost that Lovin’ Feelin’ ואת Unchained Melody) והעיבודים היו בומבסטיים והושפעו מ"חומת הסאונד" של פיל ספקטור. זאת, על אף ש-Walker Brothers הוקלטו באולפן עם התזמורת וללא הכנה מראש.

 

הקול של ווקר היה אחד היפים והמיוחדים בפופ של שנות השישים והשפיע על לא מעט זמרים, ביניהם דייויד בואי. הקשיבו לשורה "breaking up is so very hard to do" בסרטון Make It Easy – מדובר באחד המפגנים הקוליים היפים שיש.

 

אחרי שהלהקה התפרקה החליט ווקר להישאר בבריטניה, בין השאר הודות לחיבתו לקולנוע האירופי. הוא לא שב לארה"ב עד יומו האחרון. שני אלבומי הסולו הראשונים שלו המשיכו את ההצלחה האדירה של ה-Walker Brothers ובמקביל הוא צבר עוד ועוד פרסום בזכות ביצועיו לשירים של אחרים. הוא נמשך למלים החצופות והשנונות של ז'אק ברל ובשיר Jackie למשל היטיב לתאר את הרגשתו האמביוולנטית כלפי ההצלחה. כסף ותהילה בצד משיכות בשיער מצד מעריצות והפיכת רכב הלהקה בידי מעריצים. "לו הצטרפתי לרחשי ההמון / והפכתי לסרסור של נערות / אז הייתי מחזיק כמה בתי בושת / הייתי כובש את המקום הראשון במצעדים / ומוכר תקליטים על המשקל", הוא שר.

 

באלבום השלישי, Scott 3, שיצא ב-1969 והוא אחד האהובים עלי ביותר, הביצועים לברל, ביניהם אפילו If You Go Away המפורסם, כבר נדחקו לטובת השירים המקוריים של ווקר. ב-It’s Raining Today, שפותח את האלבום, הגיטרה האקוסטית והבאס מובילים את המלודיה כשברקע צלילים דיסוננסיים של כלי מיתר שביניהם פער של חצי טון. על העיבוד הגאוני הזה אחראי וולי סטוט והוא כנראה הדבר הכי קרוב לפסיכדליה שווקר הוציא. ב-How to Disappear Completely של רדיוהד אפשר לשמוע השפעה של העיבוד הזה. הצליל הדיסוננסי הזה עוד יחזור בכמה שירים אחרים בקריירה של ווקר, בהם The Electrician הקודר מהאלבום Nite Flights, האחרון שהוציאו Walker Brothers ב-1978.

 

האלבום הזה כולל ארבעה שירים יפהפיים של ווקר הקרובים ברוחם לבואי של תקופת ברלין יחד עם בריאן אינו. אגב, בואי ואינו הציעו להפיק עבור ווקר את אלבומו הבא, Climate of Hunter, אבל הוא סירב. בואי אף ביצע את שיר הנושא באלבומו Black Tie White Noise מ-1993. זהו שיר שנשמע כמו פסקול לסרט אימה והוא מתאר, כך לפי ווקר, שיחה בין איש סוכנות ביון אמריקאית לבין נחקר שסופג מכות חשמל במדינה דרום אמריקאית כלשהי. צלילי הבאס המסונתזים בפתיחת השיר ובסופו מזכירים את הצד האינסטרומנטלי באלבום Low של בואי ובאמצע השיר ישנו קטע אינסטרומנטלי עם כלי מיתר שמזכיר את הפסקולים של ברנרד הרמן לסרטים של היצ'קוק.

אחד השירים היפים והארוכים ביותר של ווקר, כמעט 13 דקות, הוא Clara מתוך The Drift מיצא ב-2006. זהו עוד שיר פוליטי וקודר הנטוע בפחד של ווקר מהתגברות הפאשיזם באירופה. את תפקיד קלרה פטאצ'י, בת זוגו של בניטו מוסוליני בזמן שנתפס וביקשה לקשור את גורלה בגורל המנהיג, ממלאת בשיר ונסה קונטנה-קינון הצרפתייה. המכות היבשות שנשמעות בשיר אינן אלא מכות ישירות על נתח בשר שנקנה לצורך ההקלטה.

העיסוק של ווקר בכוח של מעצמות החל עוד ב-1969, בשיר The Old Man’s Back Again, ובו הוא מתייחס לפלישה של בריה"מ לצ'כוסלובקיה ומשקף את האווירה ששרתה על פראג ביום הכיבוש. "צל חצה את השמיים והתרסק אל האדמה כמו חיית טרף". הוא הופיע באלבום הרביעי של ווקר, Scott 4, שבו גם הושלמה בריחתו מאור הזרקורים. הוא לא נכנס כלל למצעד המכירות וחברת התקליטים פיליפס הפסיקה את ייצורו לאחר תקופה קצרה. אחת הסיבות לכך היתה חזרתו של ווקר לשם נעוריו והעובדה שכל השירים היו פרי עטו בלבד.

ולסיום, חזרה לשיר שפתח את האלבום The Seventh Seal, המבוסס על הסרט "החותם השביעי" של אינגמר ברגמן. יש בו תשעה בתים ללא פזמון, המושרים כמעט ללא עצירה, במעין פרץ של דחיפות ומלותיו מצמררות כעת.

"האביר הביט בפחד, היה לו צורך לדעת
הוא ברח להיכן שחשב שיוכל להרגיש את נשימתו של אלוהים
ובכנסייה מכוסה ערפל הוא כרע ברך כדי להתוודות
הפנים שהיו בתא היו של מר מוות"



* פורסם לראשונה באתר הארץ,  בבלוג אוזן קשבת של מני ארנון

Written by:

מנכ”ל חברת פתרונות למוזיקאים, מעביר הרצאות על זכויות יוצרים בקורס תעשיית המוסיקה. הוא החל את דרכו המוזיקלית כנגן בהרכבי האוואנגרד של סטיבן הורנשטיין בירושלים ואף ניגן איתו בניו יורק. החיבור שלו לתעשיית המוסיקה החל כשהקים את אולפן המאסטרינג וההמרות הראשון שלו בביתו בשנת 1996. שנה לאחר מכן הקים את בית הספר למוסיקה בכפר בתיה, רעננה וניהל אותו במשך שלוש שנים. מאוחר יותר הפך לראש תחום מדיה בחברת היי-טק, ולאחר מכן ניהל את מחלקת התקשורת השיווקית באקו”ם כ-17 שנים. במסגרת תפקידו היה אחראי גם על נוכחות האינטרנט של אקו”ם, מתן ייעוץ בנושאים טכנולוגיים, העברת הרצאות בבתי ספר למוסיקה ועוד. לאחרונה כיהן לתקופה של כ-4 שנים כיו”ר צוות מומחי התקשורת של ה- CISAC, ארגון הגג העולמי של זכויות היוצרים הממוקם בפריז. בימים אלה מתפקד כמנכ”ל ‘Nightshift’, חברה המספקת פתרונות טקטיים למוזיקאים, ניהול אמנים, פיתוחים טכנולוגיים מוזיקליים וניהול פרויקט ‘בית היוצר’ בנמל תל אביב. יניב מאמין שהכל מתחיל ונגמר בנחישות, ולא מהסוג הבריא, אלא אובססיה חסרת פשרות למוזיקה שלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.