No products in the cart.

No products in the cart.

No products in the cart.

ארבעת הנשכחים

למעשה אין באמת אלבומים נשכחים של דילן, ברגע שאתה מגיע למעמד הזה, המעמד שמעטים האנשים בעולם שלא מכירים את שמך. כבר אין הרבה שנסתר מין העין. אבל עדיין, בתור אמן שפעיל קרוב לשישים שנה, מכר מיליוני עותקים, שחרר 36 אלבומי אולפן, 11 אלבומי הופעה, 31 אלבומי אוסף ו-6 אלבומי שיתוף פעולה. יש אלבומים ששוחחו עליהם פחות. שאיכשהו חלפו עם הרוח. על אלה אאיר קצת אור.

 

לא תשמעו פה על האלבום שחשמל את דילן, שירים על מהפיכה או מתאגרפים שחורים שנכלאו על לא עוול בכפם או על האלבום הנוצרי. רק המלצות על כמה כותרים שאולי פספסתם (ואם לא פספסתם לא יהיה רע להזכר בהם שוב).

New Morning (1970)
אלבומו ה-11 של דילן, שיצא רק ארבעה חודשים אחרי אלבומו הקודם Self Portrait הצונן. הבוקר החדש היווה חזרה לקולו האפי (Nasal) של דילן לאחר שני אלבומים שבהם ניכס לעצמו קול יותר עגול ומלטף. וטוב שכך! רובכם תכירו את השיר הנהדר The Man In Me שמופיע בפסקול של הסרט ביג לבובסקי. ואני מאוד ממליץ להאזין לשירים If Dogs Run Free ו- If Not for You ובכלל לשאר האלבום היפה הזה.

Down in the Groove (1988)
אלבומו ה-25 של דילן, אחד הבודדים שאפילו לא הגיעו לאלבום זהב או כסף. ואחד האלבומים הנקטלים ביותר שהוא אי פעם שחרר.
Down in the Groove
כמה חבל שכך פספסו אותו. אכן לאלבום היו חבלי לידה קשים, הוא הוקלט לאורך שש שנים ארוכות, סדר השירים שונה עשרות פעמים, יותר מדי מוזיקאים השתתפו בהקלטות האלבום, ואין שיר אחד באלבום שהוקלט באותו סשן אולפני. אך למרות כל המפלות הללו ישנם מספר פנינים שלא יסולאו בפז.
Silvio המצוין שמלווה על ידי כל להקת ה-Grateful Dead, ביצוע יפיפייה ל-Oh Shenandoah, שיר עם אמריקאי מתחילת המאה ה-19 והשיר הנשכח והראוי Ugliest Girl in the World. וכמובן Death Is Not the End הגאוני שהתפרסם הרבה בזכות גרסת הכיסוי של Nick Cave מאלבומו Murder Ballads (אם תשימו לב היטב להקת Blur ביצעה פלגיאט לא מכוון אליו בשירם Tender מאלבומם 13).
מה שמראה שגם בערמה של בוץ ניתן למצוא דברים יפים.

Time Out of Mind
Time Out of Mind (1997)
אלבומו ה-30 של דילן, זה אלבום דווקא פחות נשכח אך מקומו ברשימה הזאת חשוב ממספר סיבות. זה האלבום הראשון של חומר מקורי מזה שבע שנים, קיבל ביקורות משובחות מקיר אל קיר, מכר המון, הוא הופק לעילה ולעילה על ידי דניאל לנואה (מפיק העל) שהפיק גם את אלבומו המשובח Oh Mercy. יש המון דברים לכתוב על האלבום הזה, כתבות ארוכות ומפורטות אבל הדבר החשוב באמת הוא שכל שיר באלבום הכפול הזה הוא מושלם. אין נפילות, רק מעלות.
מקומו ברשימה זאת לא נפקד רק כדי שאוהבי דילן שחושבים שהוא גמר את הסוס בסוף שנות השבעים יעמדו על טעותם! האלבום הזה עומד עם גב זקוף מול Desire או Blonde On Blonde ואולי אף מתעלה אליהם. בבקשה אל תפספסו יצירת מופת בגלל קיבוע מחשבתי רק על שנות זהב של אמן מסוים.
Modern Times

Modern Times (2006)
אלבומו ה-32 של דילן, גם התקבל בצורה טובה על ידי מבקרים. אלבום שמשלב בצורה נהדרת בלוז, רוקבילי ובלדות. עטוף בגרוב נהדר. דילן שקולו באמת כבר הפך מערב לעורב, נשמע פה כמו טום וייטס פוגש את לואי ארמסטרונג בסמטה אפלה. כל שיר מלמיליאן.
כדאי גם להקשיב לגרסת הכיסוי הנהדרת של Wanda Jackson לשיר Thunder on the Mountain.

הייתי יכול להמשיך לכתוב על עוד המון אלבומים. אבל קודם תעצרו ותקדישו קצת צומת לב לאלבומים הנ"ל, אחר-כך אולי תנסו לנבור באלבומים נשכחים של אמנים אחרים שאתם אוהבים. מי יודע אולי תגלו שם אוצר.


יולי-דילן באוזן. 15% הנחה על כל הדיסקוגרפיה של בוב דילן (תקף עד ה-31.7)
לרגל 50 שנה למהפכה החשמלית שהנהיג.  

 

עידו עזריה

 

Written by:

מנכ”ל חברת פתרונות למוזיקאים, מעביר הרצאות על זכויות יוצרים בקורס תעשיית המוסיקה. הוא החל את דרכו המוזיקלית כנגן בהרכבי האוואנגרד של סטיבן הורנשטיין בירושלים ואף ניגן איתו בניו יורק. החיבור שלו לתעשיית המוסיקה החל כשהקים את אולפן המאסטרינג וההמרות הראשון שלו בביתו בשנת 1996. שנה לאחר מכן הקים את בית הספר למוסיקה בכפר בתיה, רעננה וניהל אותו במשך שלוש שנים. מאוחר יותר הפך לראש תחום מדיה בחברת היי-טק, ולאחר מכן ניהל את מחלקת התקשורת השיווקית באקו”ם כ-17 שנים. במסגרת תפקידו היה אחראי גם על נוכחות האינטרנט של אקו”ם, מתן ייעוץ בנושאים טכנולוגיים, העברת הרצאות בבתי ספר למוסיקה ועוד. לאחרונה כיהן לתקופה של כ-4 שנים כיו”ר צוות מומחי התקשורת של ה- CISAC, ארגון הגג העולמי של זכויות היוצרים הממוקם בפריז. בימים אלה מתפקד כמנכ”ל ‘Nightshift’, חברה המספקת פתרונות טקטיים למוזיקאים, ניהול אמנים, פיתוחים טכנולוגיים מוזיקליים וניהול פרויקט ‘בית היוצר’ בנמל תל אביב. יניב מאמין שהכל מתחיל ונגמר בנחישות, ולא מהסוג הבריא, אלא אובססיה חסרת פשרות למוזיקה שלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.